עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תובנות משיעור שביעי
29/05/2018 12:37
בן גיל

היום נדבר קצת יותר לעומק על ויקיפדיה, יודע שדיברנו על זה גם בבלוג הקודם, אבל היי! תמיד כיף לדבר על crowdsourcing!!


אז מה זה ויקי לעומק? סוג של שטיה לבנות מאגרי מידע עצומים וכל מיני אתרי אינטרנט שכל התוכן וכל העריכות מתבצעות על ידי הגולשים בלבד, מזכיר לכם משהו? כן כן זהו חוכמת ההמונים..

ויקי דוגלת בעיקרון של אי הגבלה, כלומר אין לה גבול ומבחינתה ליצור אינסוף ערכים ואתרים. ויקי מאפשרת פלטפורמה של יצירת מאגרי מידע עצומים ובמהירות שיא ובנגישות לכלל העולם וכל זה על ידי שימוש בהמונים ובגדול בכל מי שיש לו מכשיר עם חיבור לאינטנרט.

החסרון הענק במאגר ידע העצום הזה הוא האמינות הנמוכה, כמו כל תלמיד ממוצע כולנו השתמשנו בויקיפדיה לצורך "השלמות מידע" או בקיצור ctrl+c ו-ctrl+v. למה זה נגרם? רוב וכמעט כל מי שכותב את הערכים ומי שעורך אותם אלה אנשים ללא השכלה אקדמאית או הבנה עמוקה בתחום והם עושים זאת מתוך תחביב. לאן רוב הפרטים אינם מדויקיים וקשה לקבוע מה נכון ומה לא.

חוץ מויקיפדיה שכולנו מכירים ואוהבים ישנם עוד המון כלים לויקי. ויקיטקסט, ויקיספר, ויקישיתוף, ויקיציטוט ועוד המון!, אפשר לעשות המון עם כל הכלים האלו אך חייבים להשתמש בהם בזהירות. גם ככשואבים מידע וגם כשמשתפים.


with great knowledge comes great responsibility

0 תגובות
תובנות משיעור שישי
27/05/2018 11:14
בן גיל

אחרי שדיברנו לא מעט על מיקור המונים, אני רוצה לתת את האור על ויקיפדיה ועל מימונה, הטענה היא כזו (לפי אתר PC):

"ויקיפדיה – לא ממש מיקור המונים"

לפי עידו עברי,  חבר הנהלת ויקימדיה– המיזם שמפעיל את ויקיפדיה. לדבריו, "ויקיפדיה אינה ממש מיקור המונים בגלל בעיות נגישות, אבל יש לה אלמנטים קהילתיים".

עברי פעיל בסדנה לידע ציבורי, שפועלת להגברת השקיפות במוסדות ציבור כמו משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. הסדנה אחראית למיזם כנסת פתוחה וגם לכך שאזרחים יכולים לקרוא בצורה סבירה את תקציב המדינה, מידע שקשור לפעילות שלהם ומידע רגיש שהממשלה מנסה להסתיר.

מוסיף גם מייסד האתא מימונה, שעוסק במימון המונים. אתר אשר עוסק בעיקר במימון לצרכי פילנתרופיה. "אתה משקיע כסף אבל לא מקבל מניות. אתה יכול לקבל מוצרים. למשל, אם תרמת למיזם של צילום תקבל יום צילום ואם תרמת להוצאת ספר מסוים תקבל עותק ממנו".

השורה התחתונה: חוכמת המונים כבר אינה שם קוד רק לסבב גיוסים באמצעות האינטרנט. היא יצרה שורה של מיזמים שפועלים בסביבה האינטרנטית והם מאפשרים להגשים חלומות – קטנים כגדולים.

1 תגובות
תובנות משיעור חמישי
14/05/2018 08:41
בן גיל
קשה לי לכתוב בלוג אחרי הזכייה המפוארת של מדינת ישראל באוורוזיון. אבל בחיים כמו בחיים צריך לאסוף את עצמך ולהתחיל לרשום בלוג!
כוחה של הרשת? בשיעור למדנו איך למדוד את הכוח של הרשת ב3 שיטות שונות (ריד, מטקלף וסרנוף). כל אחת מהשיטות מציגה דרך חישוב שונה.
ריד - שמבטא את מספר האנשים ברשת
מטקלף - שמבטא את מספר החיבורים ברשת
סרנוף - שמבטא את מספר הצירופים ברשת

אבל בחיים לא הכל שחור ולבן. וקשה לבטא הכל בעזרת חוקים וכללים. 
דוגמא טובה לכל מיני תופעות שקשה להסביר זה הFOMO. הפחד מלפספס דברים.

תקופה שהייתי חי עמוק בתוך הFOMO. לא רק באינרטנט, גם באקטים חברתיים אמייתים שמלווה בפחד לפספס המון דברים שקורים. זה מלווה באותו בכל בחירה לאן לצאת בסופ"שים ועם מי? ומה אני מפספס כשאני יוצא איתם?

היום גלעד הציג בפנינו דרך חיים חדשה שלא חשבתי עלייה - JOMO. ההנאה מלפספס דברים, אף פעם לא חשבתי על זה ככה. בעצם זה להגיע לרמה של כל כך הרבה שלווה שהדברים שבחוץ לא מטרידים אותך. זה להגיע לרמה שאתה מצליח להנות מהכל. גם כשאתה מפספס משהו, זה לא חודר אותך פנימה אלא להפך רק עושה אותך מאושר. כולנו כנראה קצת רחוקים מהמצב המושלם הזה. אבל ככל שנדבר על זה יותר זה יצוף למעלה בתודעה. 

ואולי אולי היום בלילה לפני שאלך לישון, לא אשלוף את הטלפון כי יש לי תחושה שקורה שם משהו שאני מפספס. אלא אשאיר אותו במגירה. ולא רק שהוא ישאר שם - אני גם אהנה מזה.

ביי
1 תגובות
תובנות משיעור רביעי
10/05/2018 08:44
בן גיל

לאחרונה נחשפתי למונח הקצת מוזר שנקרא "נעילת לקוח"


זה נמצא בכל מקום בעולם, מסביבנו, מאחורנו ואפילו בצד. אצל כל חברה מהקטנה לגדולה, מהמרוויחה לכושלת. כולם רוצות לשמור על הלקוחות שלהם, אך בזמן האחרון התחיל תופעה של נעילת לקוחות, כלומר ליצור מצב בו ללקוח לא משתלם לעזוב או לחילופין הדבר לעזוב את החברה כל כך קשה ומסובך שעדיף ללקוח להישאר עם החברה לעד.


לדוגמא בתחום הטלפון והסלולר בארץ, יצאו לפני כמה שנים חוק שאוסר לחייב לקוחות לחתום על התחייבות, כמו כן לקוחות לא צריכים להחליף מספר בשביל לעבור חברה. כל אלה עוזרים מאוד ללקוחות ומקשים על חברות הסלולר לנעול לקוחות. עם זאת ישנן לחברות עדיין טכניקות מעניינות לנעול לקוחות, לדוגמא החזרים לתשלום על המכשיר. כשלקוח קונה מכשיר אצל חברת סלולר היא נותנת החזר מלא על המכשיר והמכשיר כביכול בחינם. אך כשתרצה לעזור תגלה שאתה צריך לשלם את מלוא המחיר על המכשיר ולכן תישאר בחרה עד תום ההחזרים.

 

חברות הסלולר זה רק מחט בערמת שחת ודוגמא קטנה מיני רבות, התופעה תופסת תאוצה וכרגע היא מעוגנת בחוק ואין איך לפעול כנגדה. לקוחות מתעצבנים ומנגד העסקים מרוויחים....


0 תגובות
תובנות משיעור שלישי
02/05/2018 18:16
בן גיל
לדעת...
מה זה בכלל לדעת? כולנו משתמשים במונח הזה יום יום שעה שעה. אבל מה זה?
בואו נלך להתחלה, איפה מתחילים? בבית ספר! שם למדנו בפעם הראשונה לדעת ככל הנראה לפי ההגדה היבשה...
בוא נקפוץ למילונים ונראה מה הם אומרים:
1.
היה בקי; התמצא. "הוא יודע לדבר מהבטן."

2.
תפס בשכלו; הבין; הכיר. "הוא ידע שהיא אוהבת אותו."

3.
קיים יחסי מין; בעל
אז הגדרה מספר 3 לא כל כך קשורה כרגע, אבל הגדרה 1 ו-2 הם יותר עיסוקנו. אני עד היום גם חילקתי את "לדעת" לשני דברים עיקריים בדיוק כמו במילון.
1: לדעת במובן של כישור מסויים שיש לך, לדוגמא לדעת לאכול, לדעת לשתות, לדעת חשבון וכו' וכו'
2. לדעת במובן של להבין משהו, במובן של ללמוד משהו חדש, להפעיל ממש את המוח כדי לדעת משהו חדש

וכשאני מסתכל על שני ההגדרות היבשות האלה אני חושב לעצמי ישר על בתי הספר, על גורמי החינוך, על תנועת הנוער ובגדול כל מה שמשרד החינוך מתקצב שמעצב את דור העתיד. האם הם לומדים לדעת? האם הם כיום בעלי כלים אמיתיים כדי ללמוד משהו חדש? האם בבתי הספר אנו מקבלים חינוך שמאפשר ללמוד כישורים חדשים? לא רק כישורים של איך לנתח את התנ"ך ואיך לעשות חילוק ארוך.. אלא כישורים של ממש -  כישורים של חיי יום יום, כישורים של חוכמת רחוב! זה מה שהנוער של היום צריך.
בשביל שזה יקרה אנו צריכים לדעת איפה "לשים את הכסף" יש כל הרבה ללמוד וכל הרבה לדעת ובכל זאת צריך ללמד אנשים "לדעת" אז איך עושים את זה?
סדרי עדיפויות! איזה ידע הכי חשוב לנו שהנוער ידע- במילים אחרות לנהל את הידע, אבל לא סתם לנהל את הידע כמו שמנהלים בארגון פרטי. אלא לנהל את הידע של הנוער של היום, לנהל את הידע של המבוגרים של המחר!
0 תגובות
תובנות משיעור שני
23/04/2018 09:07
בן גיל
אחרי צפייה באתר הSTRAVA התחילו לעלות לי תהיות. האם אנחנו כאנושות טכנולוגיות מתקדמים למקום טוב? מה יהיה כשהילדים שלי יעשו תואר ראשון בניהול מערכות מידע? כנראה שלא... ברור לי שהכוונות של כל האתרים אשר אוספים מידע הם ענייני רווח אישי בלבד. כל עוד החוק מאפשר את זה, זה ימשיך לקרות. גוגל תמשיך לבצע מעקב עלינו ולפרסם בהתאם פרסומות. ובעלי חברות שעונים חכמים ימשיכו לבצע מעקב על כל התנועות בעולם וימשיכו לחשוף בסיסים סודיים ואזורי לחימה בפקיסטן ועירק.
עם זאת, אני סבור שיש פה יתרונות שאנו לא חשופים אליהם, אנו בתור חברה ביקורתית נתנגד לרוב מה שיקרה - במיוחד כשאנחנו מדברים על איסוף מידע עלינו האזרחים.
אך כאשר אנו מגלים שעשו עלינו "עבודת מחקר" ויודעים עלינו הכל, ברמת הלאן נסעתי אתמול בלילה ועד לרמת האיזה מילה אני הכי מחפש בגוגל. זהו איזשהוא שינוי תפיסתי שגורם לכל משתמשי האינרנט והסמארטפונים לחשוב פעמיים לפני כל דבר. לא רק לחשוב פעמיים לפני שאתה מפרסם תגובות זועמות בפייסבוק אלא גם לחשוב פעמים לפני שאתה נוסע למאהבת שלך (כי כל הנסיעות שלך מתעודות).
בנוסף מחקירה ראשונית של התחום בעידי בחור שהוא רק בן 20 (אני) גיליתי בקצת אכזבה שגוגל לא הצליחה לעשות עלי פרופילינג מספיק טוב. גוגל חושב שאני בן 34 עם תחביבים די מוזרים שקשה לי להבין מאיפה הם הגיעו כמו אהבה בלתי מוסברת לסורקים ועוד על מיני..
לסיכום, אנו בתקופה מבלבלת ובעיקר מטריד אותי לאן אנחנו מתקדמים? האם יהיה שימוש הולם במידע הנאסף עלינו או שמא בעלי אינטרסים וכוונות זדון יקחו פיקוד על האירוע הזה וישתמשו במידע הזה נגדנו? אסיים את הפוסט בציטוט משיר אהוב של רועי כפרי:

אנו לא יודעים מה עתיד מסתיר 
על שדות חולמים אך גרים בעיר 
אנו לא יודעים מה עתיד מסתיר 
אנו ממשיכים, מקווים סביר 

נתראה שבוע הבא
0 תגובות
תובנות משיעור ראשון
09/04/2018 10:40
בן גיל
ידע הוא כוח? האומנם...
גלעד טוען שהמשפט ידע הוא כוח ולכן אנו לא נרצה לשתף ידע. אני דווקא לא מסכים!
אם נסתכל במובן ארגוני ברור שבין ארגון לארגון אף אחד לא ירצה לחשוף את הסודות שלו.. אבל אם נסתכל פנים ארגונית, במערכות פנימיות לניהול ידע ולשימור ידע. ההפך הוא הנכון! לדוגמא אצלנו בין החברים יש גוגל דרייב מסודר שעובר בין דורות!
מה זה אומר שכאשר כל "דור" מסיים ללמוד קורס מסויים הוא מעלה מבחנים מומלצים שהוא פתר לקראת הבחינה, כל מיני דפי נוסחאות ובגדול טריקים ושטיקים שיעזרו בקורסים השונים. עכשיו לדוגמא כשאני לומד לקורס ניהול ידע, כל מה שאני צריך לעשות זה לפתוח את הדרייב המשותף ולקרוא על הקורס, לראות במה להשקיע יותר, עבודות לדוגמא ועוד!
והרי ברור לי שכשאסיים את הקורס בניהול ידע אשתף את כל המידע וכל הטיפים שיש לי שישמש לדור הבא, למה? כי זה נשען על אמון, אם אני לא אשתף אז גם הדור שמעלי לא ישתף ובסמסטר הבא אני לא אדע מספיק. הרי שיתוף מידע מסוג זה רק יכול לעזור ולא יפגע באף אחד!
מה שכן חשוב הוא להבדיל בין שיתוף ידע שכזה לבין שיתוף ידע אשר נוגע לידע אקסקלוסיבי.
גלעד טוען שבמרבית הארגונים הידע עוזב את הארגון בסוף יום העבודה. האומנם?
אני כרגע עובד בארגון, לא נכנס לשמות.. אבל בארגון שלי נהוג לשתף הכל הכל! לדוגמא יושבים פעם בשבוע לסכם שבוע, מה היה טוב ומה פחות, מה בדיעבד עדיף היה לעשות אחרת ועוד'. 
יש עובד שכל תפקידו הוא לסכם את הנאמר, ולאחר מכן שולח לכל עובדי הארגון.
למה? כי ככה שומרים את הידע, בעוד 5 שנים כשעובדים חדשים יגיעו לארגון שלנו, הם פשוט יפתחו את הרשת המשותפת שלנו ויכולו ללמוד ולדעת בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות. במה עובדי הארגון נפלו אז ומה העובדים החדשים יעשו אחרת כדי שזה לא יקרה!

0 תגובות